תזונה. מזון. הזנה. כמה פשוט להבנה מצד אחד וכמה מורכב ליישום מצד שני. תכלס, זה לא אמור להיות כל כך מסובך, נכון? רובנו קראנו לפחות ספר שניים על תזונה ואף עשרות (אם לא מאות), כתבות וריאיונות עם כאלו ש"עשו את זה" והורידו עשרות ק"ג ממשקלם, רובנו צפינו בתוכניות טלוויזיה בהן "ליווינו" אנשים שמנים ש"ירדו בגדול", אנחנו מנויים בפורטלים של בריאות ומקבלים כל שבוע ישירות למייל עדכונים ושלל כתבות על הדברים הכי חדשים / לוהטים /בריאים שיש ולא פחות חשוב, אנחנו הרי יודעים לדקלם בע"פ את העקרונות הבסיסיים (המכנה הרחב המשותף), שמצויים כמעט בכל סוגי הדיאטות ו/או שיטות התזונה הבריאה שיש – לאכול כמה שיותר ירקות ופירות, להוריד את 4 הלבנים (חלב, קמח, סוכר, מלח), להוריד את המזונות המתועשים עם כל הE שרשומים בתווית מאחורה במשפט אחד – כמה שיותר קרוב לטבע. למקור. לטבעי. וזהו. פשוט להבנה, נכון? לא צריך תואר בפיזיקה גרעינית על מנת להבין את העקרונות הבסיסיים האלו, נכון? לא צריך לנסוע למקומות איזוטריים על מנת להשיג את חומרי הגלם הללו נכון? לא צריך באמת להוציא מלא מלא כסף על מנת ליישם את עקרונות התזונה הללו, נכון? לא באמת נדרש להקדיש זמן מיוחד ביממה על מנת לרקוח/לבשל/להכין מזון שמבוסס על העקרונות האלו, נכון? אז מה הבעיה שלנו לעזאזל? למה הידע הזה לא הופך לחוכמה (ידע שמיושם בפועל)? למה אנחנו לא מצליחים להתמיד לאורך זמן? למה אנחנו לא מצליחים באמת באמת לחיות בריא ולתת לגוף שלנו את מה שהוא כל כך זקוק לו? למה אנחנו לא מצליחים לעמוד בפני הבורקסים, העוגות, השאוורמות, השניצלים והצ'יפסים או כל שאר המנעמים שגורמים לנו אחרי שאכלנו אותם או לרצות ללכת לישון או לפתוח רוכסן או להלקות את עצמנו? ולמה, גם אם אנחנו כן מצליחים ו/או משתדלים, רוב הזמן, לשמור על אותם עקרונות בסיסיים של תזונה מיטבית לגוף שלנו, חלקנו עדיין לא בריאים? חלקנו עדיין כואבים ו/או סובלים מתחלואים כאלו ואחרים?   אז התשובה היא שאין תשובה פשוטה ואין, ולא תהיה לעולם, גלולת פלא (למרות שאנחנו עדיין ממשיכים לחפש ולקוות שמישהו, מתישהו ימציא גלולה שאם נבלע אותה המשקל העודף ינשור והמחלות והכאבים יחלפו לבלי שוב). התשובה אינה פשוטה ולא באמת יכולה להיות תשובה פשוטה גם בגלל שהננו יצורים סופר מורכבים (לכל אחד ואחת מאיתנו יש את המורכבות והייחודיות שלהם פיזיולוגית-ביולוגית, תודעתית ורגשית), וגם בגלל שלתחום התזונה-הזנה רבדים והיבטים שונים (היבטים כמו: אכילת רגשית, הצפה במידעים סותרים שמובילה לבלבול ומצד שני מחסור במידע בסיסי, תחלואי החברה המערבית (הבטחות שווא, תלות ושיעבוד לדימוי גוף, הערצת הרזון והנעורים, רווחיות על חשבון בריאות ועוד), הלקאה עצמית, הרגלים קלוקלים והקושי בהכנסת שינויים והרגלים חדשים ושאר טופינים…).  את מרבית ההיבטים הללו נסקור בסדרת המאמרים הזו ולו על מנת שנבין את עצמנו ואת הקשיים שלנו קצת יותר, מה שאולי יוביל בהמשך להיותנו יותר נחמדים לעצמנו גם ברמת המזון שאנו מכניסים לגוף, גם ברמת הדרך בה אנו בוחרים לטפל ולתמוך בגוף שלנו וגם באופן בו אנו תופסים את עצמנו ואיך אנו מרגישים כלפי עצמנו.   יחד עם זאת, "עם אקדח לרקה – חובה עליך לתת תשובה פשוטה לשאלות המתסכלות שנשאלו כאן", אזי תשובתי הפשוטה נחלקת לשני חלקים:

1. אנחנו לא מקפידים על תזונה בריאה לאורך זמן כי אנחנו (עדיין), לא אוהבים את עצמנו מספיק.

עכשיו ננשום רגע כי לא קל לשמוע את זה. ננשום עוד רגע כי לא קל להכיל את זה. האגו שלנו יכול לפסול טיעון זה בהינד עפעף ("מה זה השטויות האלו?"), ואף לספק לנו טיעונים תומכים שמוכיחים את ההיפך כגון – "בטח שאנחנו אוהבים את עצמנו, הנה אנחנו קונים לעצמנו מה שאנחנו רוצים (בגדים-נעליים-רהיטים-אגרטלים-מוצרי חשמל-עציצים…), אנחנו יוצאים לחופשה שנתית בחו"ל, אנחנו נפגשים עם חברים, אנחנו הולכים/משתדלים ללכת לחדר כושר ואנחנו אפילו הולכים לחוגי העשרה…". אז נכון, האגו שלנו צודק. אנחנו (חלקנו), אכן עושים את כל הדברים האלו, יחד עם זאת כשמדברים על אהבה עצמית ברמה הכי בסיסית שלה אנחנו מדברים על קשב לעצמנו, קשב לעצמי האמיתי שלנו, קשב לרצונות הכי עמוקים שלנו, קשב למה שאנחנו רוצים באמת בשביל עצמנו (ולא בשביל ההורים-בני זוג-ילדים-בוסים-קהילה), ומשם – האומץ לפעול בהתאם והאומץ לשנות את כל מה שנדרש לשנות על מנת להגיע למקום הזה. אם נחבר זאת לתזונה והזנה, כשאנחנו באמת באמת לומדים לאהוב את עצמנו (זה תהליך), כשאנחנו אוהבים את עצמנו מספיק (זה אפשרי), אזי נולדים הרצון והנביעה הפנימית לתת לגוף שלנו, המקדש שמכיל "אותנו/את ההוויה שהננו", את מה שהוא זקוק לו על מנת לתפקד ברמה המיטבית ואז אנחנו מדברים על אורח חיים בתדר המשכי, אז אנחנו מדברים על תזונה בריאה ממקום של כיף והנאה ולא ממקום של סבל, חסך/ויתור או תחושת קורבנות מאמללת.  

2. תזונה זה לא מספיק. אנחנו גם גוף וגם נפש.

תזונה, חשובה, מהותית ואקוטית לבריאות שלנו ככל שתהיה, לעולם תהיה רק חצי מהתמונה כי אנחנו לא רק גוף. בתמונה המלאה אנחנו מערכת של גוף-נפש (האמת היא שאנחנו טרילוגיה של גוף-נפש-רוח, אבל זה למאמר אחר 😊), גוף-נפש ששלובים וקשורים אחד לשני בקשר עבותות ולכן על מנת להיות בריאים ומאוזנים (ללא תלות בעזרים כימיים), עלינו לתת מענה גם לגוף וגם לנפש. לגוף יש לתת מענה מלא (תנשמת – תזונה, נשימה, שינה, מים, תנועה), וגם לנפש יש לתת מענה (כל ההיבטים הדיסהרמוניים שלא תומכים אותה – הדברים שמכעיסים אותנו, מדאיגים אותנו, מעצבנים אותנו, מלחיצים אותנו, מפחידים אותנו…). אם נחבר זאת לתזונה והזנה, הפרדוקס הוא שדווקא הנפש שלנו (מערך המחשבות והרגשות שלנו), היא זו שמפריעה לנו לתת לגוף שלנו את התזונה שהוא זקוק לה בשביל להיות בריא, הפרדוקס הוא שדווקא הנפש לא תומכת גוף. נחדד שני דברים: מדובר על היבט מסוים של הנפש ולרוב הוא נמצא בחלק הלא מודע שלנו. למה "היא" עושה זאת? למה אנחנו לכאורה יוצאים כנגד עצמנו וכנגד הרצון המודע להיות בריאים? נבין בהמשך.   אז כמו שניתן לראות, גם התשובה הפשוטה שניתנה כאן היא לא באמת פשוטה כי אם עולם ומלואו ויש ללמוד עולם זה על מנת שנדע כיצד לפעול ומה לשנות, על מנת שנוכל להצליח בתדר המשכי לשמור על תזונה והזנה מיטביים לגוף שלנו. נסיים חלק זה במקום אופטימי – אם יש בנו רצון לשנות את המציאות התזונתית הנוכחית זה בהחלט אפשרי. הפתרונות אומנם נמצאים מתחת לפני השטח ולכן אין פתרונות הוקוס-פוקוס וזה מצריך מאיתנו טיפה יותר עבודה, טיפה יותר סובלנות, טיפה יותר כנות וטיפה יותר אומץ, אך גם זה אפשרי וגם נרוויח את עצמנו בחזרה. שווה, לא?