כשנתקלתי בספר "האמת על בלוטת התריס" התגובה הראשונית שלי אליו הייתה: "איפה לעזאזל היית לפני שש שנים כשהחלטתי לצאת למסע הריפוי העצמי שלי? עכשיו נזכרת לצוץ בחיי?" למזלי הרב, הצלחתי גם בלעדיו להחזיר לעצמי את האיזון בחיי ולחיות חיים בריאים ומאוזנים ללא שום כדורים או תרופות, אולם אני מודעת לכך שאני היוצאת מן הכלל שממש אינו מעיד על הכלל ושישנם עוד מיליוני אנשים בארץ ובעולם שסובלים שנים מתת פעילות של בלוטת התריס ולא יודעים בכלל שאפשר לרפא את הבלוטה, ואפילו מספר עוד יותר גדול של אנשים שלא אובחנו כמו שצריך ולא מודעים בכלל שהתופעות מהן הם סובלים כן קשורות לבלוטת התריס, למרות מה שאמרו להם הרופאים. אין ספק שמדובר על בלוטה כל כך קטנה שגורמת לכל כך הרבה בעיות גדולות, כשהיא מפסיקה לתפקד כמו שצריך. הספר הזה זועק בריש גלי – הרופאים טועים ואפילו טועים ביג טיים בכל מה שקשור לאבחון תת פעילות בבלוטת התריס, טועים בבדיקות האבחון בהן הם משתמשים וטועים בטיפול עצמו.  הספר הזה הוא כמו הילד שצועק 'המלך הוא ערום' והוא מוכיח, באמצעות מאות מחקרים מדעיים, שהרופאים נעזרים בבדיקה של פרמטרים לא אמינים שלא משקפים את המתרחש באמת בתאים בגוף. במילים פשוטות – הרופאים בכלל לא עושים את הבדיקות הנכונות. בשפה בהירה ונגישה מוכח לנו, ההדיוטות שלא למדו שנים בבית ספר לרפואה, מדוע אין להשתמש בבדיקת TSH  ככלי אבחוני יחיד למחלה של בלוטת התריס (וזה מה שעושים הרופאים), מדוע הבדיקה לא מאתרת את מה שמתרחש בתכלס ברקמות, בתוך התאים, אלה רק בדם (או במוח), או כמו שהגדירה זאת מחברת הספר: "תאי הגוף מורעבים להורמון התריס, אבל יותרת המוח מרוצה". היא מוכיחה לנו גם למה חוץ מזה שהבדיקות לא נכונות, גם הטיפול הרפואי שאנחנו מקבלים לא נכון וזה לכשעצמו מסביר למה יש כל כך הרבה אנשים שכן מקבלים את הטיפול הרפואי הקונבנציונלי ועדיין לא מרגישים טוב. אחד הנתונים שאישית הדהימו אותי היה הטענה שרק 10-20% מאלו שיש להם רמה נמוכה של הורמון התריס אכן מאובחנים, כלומר, שמעל ל80% בכלל לא מאובחנים כמו שצריך, שמעל ל-80% מפוספסים. אם משליכים את הנתון הזה על ההערכות שעומדות על כ- 250,000 איש בישראל שכן מאובחנים עם תת פעילות בבלוטה, כלומר הם ה20%, מקבלים מספר מפחיד של אנשים מפוספסים שכן סובלים מרמה נמוכה של הורמון התריס אבל הבדיקות שלהם יצאו תקינות ולכן אמרו להם שזה לא קשור לבלוטה והם ממשיכים לסבול. המספר המפחיד הזה של אנשים שפוספסו כולל אנשים שסובלים מעליה במשקל והשמנה ללא קשר לתזונה שלהם, אנשים שיורד להם מצב הרוח ללא קשר לנסיבות החיים או אנשים שחווים דיכאון, אנשים עם מחלות לב, אנשים עם כאבים כרוניים, אנשים שסובלים מעצירויות על אף שאוכלים המון ירקות וסיבים, אנשים שמתעייפים בקלות, או שעייפים כל הזמן, אנשים שסובלים מנשירת שיער (מסתבר שהשיער נושר גם מהגבות ומהריסים), מיובש תמידי בעור, מתסמונת קדם וסתית או מבעיות פוריות – הכל קשור קשר הדוק למצב הבלוטה הקטנה הזו על כל הורמוניה ורמת ספיגתם בתאים, ואבחון נכון (באמצעות הבדיקות הנכונות), שיוביל למתן טיפול נכון יכול פשוט לפתור את כל הבעיות האלו. לרוב הרופאים יהיה קשה בוודאי להתמודד עם הטענות המופיעות בספר, על אף שהן מגובות שוב ושוב בכל כך הרבה מחקרים מדעיים, חלקם אפילו יזלזלו במידע כי זה סותר את כל מה שלימדו אותם בביה"ס לרפואה ואת כל מה שהם רגילים לעשות מזה שנים (וכן, קשה להודות בטעות ולחשב מסלול מחדש), אך דעו שני דברים: האחד, שיש רופאים מומחים בתחום, מהארץ ומהעולם (והם מצוטטים בספר), הטוענים שהספר הזה כל כך חשוב שהוא צריך להילמד בבתי הספר לרפואה. הדבר השני הוא שהספר נכתב על מנת להעצים אותנו, החולים ההדיוטות, האנשים הרגילים. הוא נותן לנו את המידע החדשני והעדכני הזה, את ההכוונה ואת ההנחיות כיצד לעשות זאת והוא אומר לנו מפורשות – למרות מה שאמרו לכם הרופאים, אתם כן יכולים לרפא את הבלוטה. זה כמובן מצריך לקיחת אחריות ומלא שינויים בתזונה ובאורח החיים, אבל למי שמעוניין בכך זה אפשרי ודווקא בגלל שלא למדנו בבית ספר לרפואה, יותר קל לנו להבין את המסרים האלו וליישם אותם בפועל. הספר אף ממליץ בחום מספר פעמים – קחו את הספר לרופא שלכם. תנו לו לקרוא אותו ותבקשו ממנו לשלוח אתכם לבצע את בדיקות הדם הנכונות. אם הוא מסרב או מזלזל, חפשו את הרופאים שכן פתוחים לשמוע את המידע החדש ושכן ישלחו אתכם לבדיקות הנכונות (קראו על רפואה פונקציונלית). הם קיימים. לסיכום אומר שברמה האישית שלי, בתור מי שחוקרת את תחום הריפוי העצמי מעל ל11 שנים וריפאה עצמה משבע מחלות וחוליים (אסטמה, בולימיה, מאניה דיפרסיה, תת פעילות בבלוטת התריס, מיגרנות, פריצות דיסק והתמכרות לסמים קלים), הייתה חסרה לי בספר העשיר והחדשני הזה התייחסות לנפש האדם. המחברת חקרה ומצאה את הגורמים הפיזיולוגיים למחלה האוטואימונית או לתת התפקוד של הבלוטה, אולם היא אינה מתייחסת לנפש האדם ולגורמים הרגשיים-נפשיים שהובילו לתקיפת והיחלשות הבלוטה ואם יש משהו אחד שלמדתי מאלפי סיפורי הריפוי שחקרתי ומהמסע האישי שלי, זה שמחלה היא שפת הנפש, מחלה היא ביטוי פיזיולוגי של מצוקה רגשית וזו הדרך בה הנפש זועקת את מצוקתה. על מנת לרפא עצמנו יש לטפל גם בפיזי וגם בנפשי. הספר הזה הוא כלי מעולה להתחיל איתו את מסע הריפוי בערוץ הפיזי.