במסגרת אירועי "שבוע הספר" הוזמנתי מבעוד מועד להרצות אמש בשעה 20:00 בבית התרבות ברחובות. סימן "לבאות" הגיע כבר אחה"צ כאשר מפיקת האירוע סימסה לי לא לפתח ציפיות גבוהות כי גם ביום הקודם לא הגיעו הרבה אנשים להרצאות המבוגרים. עניתי לה את משפט הזן האלמותי מגני הילדים – "מה שיוצא אני מרוצה", שאני חיה לפיו.
19:19 אחרי שעה ורבע בפקקים הגעתי לאירוע שבוע הספר ברחובות.
19:50 אני מכינה את הלוח בכיתה (כי לא הבאתי מחשב/פאואר פוינט)
19:55 נכנסת המפיקה, נעה באי נוחות למול הכיסאות היתומים, ומכריזה שהיא הולכת לכרוז ברמקול לאנשים לבוא להרצאה.
20:00 "מתחילה" ההרצאה. אין אנשים. אני מסתכלת על החולצה שבחרתי ללבוש בבוקר "איפה הטוב בתוך הרע?" ויודעת שיוצא מזה פוסט גדול.
20:05 נכנסת ר', אישה נחמדה בת 55, ששמעה את הכריזה ובאה לשמוע איך להיות נחמדה יותר לעצמה. אני מכריזה בפניה שיש לי הרגשה שבאתי מתל אביב עד לרחובות במיוחד בשבילה ובוא נראה אין אני יכולה לעזור לה.
20:15 מתחיל סשן טיפולי 1:1 עם ר' שמשתפת אותי שהיא לא מסוגלת כבר שנים להסתכל על עצמה במראה…
21:21 אני נכנסת לרכב מאושרת מכך שעזרתי לר' לעזור לעצמה. מחליטה להתקשר לחברתי מירי, אם יחידנית שילדה תאומים פגים לפני חודשיים וחצי, שגרה ברחובות. היא עונה לי שהיא בוכה כל היום ושיהיה מה זה מגניב אם אני אבוא אליה עכשיו.
00:00 אני נכנסת לאוטו בדרך לתל אביב, אחרי שגם זכיתי להאכיל את אחד הפצפונים שהתעורר לאכול איך שנכנסתי וגם השארתי את מירי מחייכת ואסופה יותר עם החלטות חדשות בלב.

אז איפה הטוב בתוך הרע?
1. קיבלתי הזדמנות נהדרת לבחון את הערכיות שלי (הכרה בערך של עצמי כמרצה והכרה בערך של החדשנות שאני מביאה לעולם), למול "השממה" בדמות הכיסאות הריקים. וואלה – עפתי על עצמי שנשארתי בשוויון נפש ושאף חשתי בסקרנות למול חיפוש הטוב במצב.
2. זכיתי להיות הסתברות תומכת לשתי נשים במצוקות רגשיות שונות.
3. זכיתי לכתוב את הפוסט הזה שיגיע ויגע בלבבות של אנשים וינטע שם זרעים של שינוי תודעתי ו/או רגשי.
לא שווה?

סיכום סיפור לשבת:
1. יש לנו את האפשרות לבחור עם אילו משקפיים אנחנו מסתכלים על מציאות חיינו: שחורים, ירוקים, ורודים, כחולים, אפורים….
2. תמיד תמיד תמיד – יהיה משהו טוב בכל דבר שקורה לנו (וכן, לפעמים התחפושות הן מאוד מאוד אכזריות, הרבה מעבר ל- לא באו לשמוע את ההרצאה שלי או לא מכרתי שם שום ספר). לפעמים צריך לחפור עמוק עמוק באדמה בשביל למצוא את הטוב הזה (שבמקורות שלנו קוראים לו הניצוץ האלוהי), אבל נהיה סמוכים ובטוחים שהוא שם.

חיבוק ️🖤🧡